כרוב חמוץ

אחרי שהצטברו מאחורי מספר חודשים טובים בגרמניה, אזרתי את האומץ הנדרש וניסיתי את מזלי בהכנת כרוב חמוץ. אחרי מחקר קצר הבנתי שתכלס, הכל בידיים שלי – תרתי משמע. השיא של המתכון הוא בפעולת העיסוי המשחררת של הכרוב עצמו, והחיבור העוצמתי והאינטימי בינך לבין הכרוב, שבניגוד למתיקות שמחבאת מאחורי המילה "עיסוי", כאן התוצאה היא דווקא חמוצה. וטוב שכך. 

העניין כולו הוא פשוט מאוד, הבעייה היחידה היא לחכות מספר ימים עד שהכרוב מוכן, וזה אני מוכרח להודות, קשה. כל בוקר, אחרי אשתי כמובן, צנצנות הכרוב שבמטבח מקבלות ברכת בוקר טוב וחיוך. כמו שמוסיקה משפיעה על צמחים, כך גם חיוך ותשמות לב משפיעה על צנצנות מלאות בכרוב. עובדה.

לכרוב יתרונות רבים. הוא עשיר בוטמין C  והוא מכיל רכיבים המגנים מפני סוגים שונים של סרטן. (כל יתרונות הכרוב) וכמובן שאחרי פעולת הכבישה של הכרוב, הכל מתעצם ומתחזק והגוף נהנה ממנת תמיכה רצינית ביותר.

המצרכים :

כרוב לבן (תכלס אפשר להתפרע)
מלח ים
גרגירי פלפל
קימל (מי שלא אוהב זה לא חובה, אבל זה בהחלט מוסיף המון)

משאירים עלה אחד מהכרוב בצד לאחר-כך, ואת השאר קוצצים. עדיף לרצועות ארוכות ודקות כמה שיותר.
שמים בקערה גדולה, מוסיפים בערך כף מלח, כמה גרגירי פלפל ואת הקימל. מערבבים מעט ומשאירים איך שזה לבערך שעה להצטמצם ולהגיר מעט נוזלים.
 אחרי שהכרוב נח מתחיל הכיף. מעסים את הכרוב, ומעסים ומעסים, עד שהצטברה כמות נוזלים יפה. זה לוקח בערך עשר דקות.

אחרי פעולת העיסוי, מעבירים את הכל לצנצנת ודוחסים טוב טוב. כמה דברים חשובים. קודם כל חשוב שהצנצנת תהיה נקייה ביותר, כלומר עברה פעולת חיטוי (אפשר למצוא כאן איך ). חשוב גם שהכרוב יהיה כל הזמן בתוך הנוזלים, כדי שלא יווצר עובש. בשביל זה שמרנו עלה אחד בצד. מכסים עם העלה ומנסים ליצור לחץ כדי לדחוף הכל למטה. אפשר להשתמש בכוסית קטנה ובעזרת הברגת המכסה ליצור לחץ על הכל. חשוב ביותר גם להשאיר שניים שלושה סנטימטרים פנויים כדי שיהיה מקום לאוויר שנוצר במהלך התהליך, כדי שהצנצנת לא תתנפץ. את הצנצנת משאירים בטמפרטורת חדר למשך ארבעה ימים ועוד יום אחד במקרר, ואז זה מוכן. אם מכינים פעם נוספת אפשר לשמור מעט מהנוזלים של הקודם ולהוסיף לחדש. זה מזרז את התהליך.תהנו!